למה אני בוחר ללבוש חולצות ב-15 ש"ח: או איך אפשר לפתח חוסן אמיתי ולהיות שמחים בזכות מינימליזם

סיפור על אנשים שמרוויחים 55,000 ש"ח נטו בחודש והם עדיין במינוס

יצא לי לקרוא על אנשים שרצו להשתפר פיננסית, אחד מהם הרוויח 55,000 ש"ח נטו בחודש (לא ברוטו, נטו), אבל ההוצאות היו במצב כזה שכל חודש נוצר אצלו מינוס נוסף של 10,000 ש"ח! זה טירוף, כי זה אומר שלא רק שהוא מצא דרכים להוציא 55,000 ש"ח בחודש (עבור אדם שמתנהל בצורה חכמה כלכלית זה יכול להספיק להוצאות של שנה-שנה וחצי!), אותו אדם הוציא 65,000 ש"ח בחודש, זאת אומרת עוד 10,000 ש"ח שאינם שלו, וכל חודש יצר בור נוסף של 10K ש"ח. זה אומר מינוס של 120K ש"ח בשנה, 120,000 ש"ח מינוס, ממשכורת של 55,000 ש"ח נטו. הייתם מאמינים? אני כן, כי יודע את הטעות שבה רוב האנשים נופלים כאן

זה לא כמה הכנסתם, אלא כמה נשאר לכם

אני אתן דוגמא אחרת: יש אנשים שמכניסים קרוב למינימום, סביב 6,000-7,000 ש"ח נטו, אבל בזכות התנהלות כלכלית נכונה ונבונה נשאר להם כל חודש 1,000-2,000 ש"ח בצד לחיסכון. זה אומר לחסוך בשנה בין 12,000 ש"ח לבין 24,000 ש"ח, מרשים בשביל הכנסה צנועה, לא כך? בפסקה הקודמת ראינו אדם שמכניס 55K ולא מצליח לחסוך, נמצא בחוב של 120K בשנה, וכאן אנחנו רואים אדם שמכניס בין 6-7K וחוסך 1-2K בחודש, משמע חיסכון מרשים של בין 12K-24K בשנה, כפול 10 שנים (עוד לפני תשואה!!) מדובר בסכום מרשים של פלוס 120,000 ש"ח עד פלוס 240,000 ש"ח. הסוד הוא בבחירות שלנו. בהתנהלות הכלכלית שלנו: עושר זה לא כמה שמכניסים, אלא כמה מוציאים וכמה נשאר לנו.

מי העני האמיתי?

מי לדעתכם כאן, הוא העני האמיתי? זה שמכניס 55K בחודש נטו, או זה שמכניס 6-7K? מי שמכם אמר שה"עשיר", שמכניס 55,000 ש"ח ומוצא דרך להוציא 65,000 ש"ח, הוא המסכן האמיתי. לא כי הוא עני בהכנסות, אלא כי הוא עני בהתנהלות ובבחירות שלנו. אדם שקונה דברים שהוא לא צריך, בכסף שאין לו, בשביל להרשים אנשים שלא אכפת לו מהם הוא המסכן האמיתי. לעומת זאת, אדם שמכניס משכורת ממוצעת יותר, אבל יש לו שמחה פנימית וחכמת התנהלות, הוא העשיר האמיתי. תחשבו על זה, האחד על פני זמן, גם אם הוא יכניס 100K, הוא יימצא דרך להוציא 110K ויישאר באותו מינוס קבוע שהוא יוצר לעצמו, כי מקור הבעיה הוא בראש, בהתנהלות, בגישה המנטלית. זה לא בעיה מתמטית או בעיה של כסף, זה בעיה תודעתית! לעומת זאת, אותו אדם שמכניס הכנסה "צנועה" על הנייר, נמצא בתודעת שפע מרשימה. על פני זמן הוא יתעשר באמת ויוכל להפוך להיות חופשי כלכלית, כי יש לו את הפער: הוא מוציא פחות ממה שהוא מכניס, ויש לו כסף פנוי לחסכונות והשקעות שהם המפתח ליצירת עושר וחופש כלכלי על פני זמן.

נו, אז מה עם החולצות ב-15 ש"ח שדיברת עליהן?

אוו, עכשיו נגיע ללב העניין. עכשיו כשאתם קצת מכירים את הפילוסופיה והשקפת העולם של מינימליזם, שאומר שיש לנו כבר הכל בשביל שמחה פנימית ואמיתית ושאנחנו לא צריכים גירויים מיותרים מהחוץ שלא לצורך, ראיתי איזה מבצע על חולצות כותנה של מותג איכותי, ב-15 ש"ח ליחידה. בדקתי את המפרט, ראיתי שהן ללא גיהוץ NON-IRON, מה שאומר שבבוקר אני ללא קמטים בחולצה, הכותנה היא עבה וההרכב הוא 100% כותנה. רכשתי לי 2 חולצות בשביל היומ-יום, כדי שאוכל להיראות טוב וייצוגי.

מה מוסר ההשכל כאן?

התנהלות כלכלית חכמה, והבנה "שלא כל הנוצץ זהב", זה בדיוק מה שמביא אותנו לעושר אמיתי. הוצאתי 30 ש"ח על זוג חולצות, ואני מקבל ערך עצום כאילו הוצאתי 300-500 ש"ח. צריך להבדיל ;בין עלות המוצר, לבין הערך שאנחנו מקבלים. ערך עצום לאו דווקא שווה למחיר עצום. אפשר לשלם מחיר צנוע, ועדיין לקבל ערך עצום ולהפך- אפשר לשלם מחיר עצום וכמעט לא לקבל ערך בכלל.

הסוד הגדול שהוא כבר לא סוד

מה שהופך את הפוסט הזה למיוחד זה שהוא Timeless, יש כאן חוכמה וסודות שלקח לי הרבה שנים לאסוף ולבדוק בשטח. אבל, תתעודדו – אני גם הייתי במקומות האלה של בזבוז מיותר, אני אמנם מינימליסט מאוד מהיסוד שלי, אבל מינימליזם זה כלי שלומדים במשך שנים, וכל אחד ואחת יכולים, זה רק עניין של בחירה. אני גם למדתי את זה במשך שנים, ואני גם היום לומד ומתרגל כל יום מחדש. זה מה שנותן כאן את הכוח האמיתי, זה לא שאני אומר לכם דברים רעיוניים שלא קיימים במציאות, זה משהו שאני משתדל לחיות אותו ביומ-יום, ואני חושב שכמו שזה משנה לי את החיים לטובה, יש למינימליזם המון ערך לתת לכם אם רק תנסו ותהיו פתוחים מחשבתית ללמוד להגיד "לא" לדברים מיותרים שהעולם המודרני חושב שהם MUST, ורמז: הם בכלל בכלל לא. השמחה האמיתית היא פנימית, והיא לא שמחה רגעית וחיצונית של רכישה שנעלמת אחרי שעה, יום או יומיים. זה התרגשות פנימית ואמיתית, מתמשכת על פני זמן, לא התרגשות של רכישת רכב חדש שתוך שנייה מאבד 10-15% מהערך שלו, ברגע שיוצא מהסוכנות.

חוסן מנטלי זה שריר: אולי לא רואים אותו אבל חשוב לאמן אותו

הכוח להגיד "לא", הוא לפעמים עוצמתי יותר מכל "כן" שאתם תשמעו, והיכולת להגיד "לא" היא שריר מנטלי, שבונים על-ידי השימוש בו. ככל שתהיו חכמים יותר בהחלטות שלכם, ותהיו מודעים יותר לעצמכם ולערכים הפנימיים שלכם, תוכלו לבחור פעולות במישור החיצוני שמתאימות לעולם הפנימי שלכם. זה לא קורה ביום אחד, אבל גם אם מחר אתם יודעים שלהוציא 20 ש"ח על כוס קפה בחוץ לא עושה אתכם מאושרים ואתם רוצים לשתות קפה בבית, אם הצלחתם להגיד "לא" ולעמוד בפיתוי – במידה וזה מה שאתם רוצים – הצלחתם לאמן את השריר המנטלי שלכם. תשאלו את עצמכם שאלות מנחות:

  • האם זה מוסיף לי ערך בחיים?
  • האם הרכישה הזו מקדמת את הזהות שלי?
  • האם אני באמת צריכ/ה את זה?
  • כמה שעות מהחיים שלי אשלם על זה? למשל אם אתם מרוויחים X ש"ח לשעה, וחולצה שעולה 69 ש"ח למעשה עולה לכם 69 ש"ח חלקי X שזה השכר השעתי שלכם. במונחי שכר מינימום, אתם צריכים לעבוד שעתיים בשביל החולצה הזו. במונחים של עלות מול תועלת, האם זה 69 ש"ח שאפשר לשים בחיסכון? האם חייבים את החולצה הזו כאן ועכשיו?
גילוי נאות והסרת אחריות: המידע המופיע בפוסט זה (ובאתר כולו) נועד למטרות העשרה, למידה, שיתוף והשראה בלבד. התוכן מייצג מידע ודעות כלליות ואינו מהווה, בשום אופן, תחליף לייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות, ייעוץ תזונתי או רפואי אישי המותאם למצבו הספציפי של הקורא. למרות שהכותב הינו מאמן כושר מוסמך (וינגייט) ומאמן מנטלי, קריאת התוכן או צריכתו אינן מייצרות יחסי מאמן-מתאמן ואינן מטילות על הכותב אחריות מקצועית או משפטית לתוצאות ישירות או עקיפות. לפני ביצוע כל שינוי משמעותי באורח החיים, בתזונה, בהרגלים הכלכליים או הפיזיים, חובה להתייעץ עם אנשי המקצוע המוסמכים והמורשים על פי חוק. ההסתמכות על המידע בפוסט היא על אחריותו הבלעדית של הגולש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top