קודם כל חייב להכיר תודה וטובה
חבר ממש טוב שלי שהוא חבר ילדות, התעקש איתי בשנת 2021 לראשונה כשפתחתי עסק, שאני חייב להפריש לעצמי פנסיה. בנוסף, הוא אמר שאני חייב להפריש לעצמי קרן השתלמות. בנוסף, הוא ממש התעקש שאני אפתח גמל להשקעה, ושאני חייב קרן כספית במקום יתרת עו"ש בבנק. היו לי עוד הרבה פחדים בשלב הזה והרבה אמונות מגבילות, אמרתי לו דברים כמו "מה יקרה אם כל הכסף יילך?" או "מה פתאום, אני בקושי סוגר את החודש, איך אתה רוצה שאני אפקיד לכל הקופות האלה?" או "אני לא יודע לפתוח את זה, כרגע אני רק מנסה לחסוך".
צלילה אל העבר
אקח אתכם אחורה, לגיל 18 שלי. שמעתי על המושג "תיק השקעות" ותמיד חשבתי שזה אנשים שיושבים כל הזמן עם המסך ועושים פעולות 24.7 בבורסה, קונים פה, מוכרים שם, ואיכשהו או שהם מתעשרים או שהם הולכים לישון על ספסל. בבית, לימדו אותי לחסוך ממש טוב. אני יודע להיות מינימליסט, להגיד "לא" לצרכנות ולשים את כל העודף בחשבון עובר ושב. לגבי השקעות? זה אף פעם לא היה אצלנו בבית. פקדונות? כן. אפיקים סולידים בבנק? כן. אבל לגבי השקעות, תמיד אמרו לי שזה מפחיד, ש"כל הכסף נשרף בבורסה" ושזה "משחקים לעשירים בלבד". אף אחד לא לימד אותי את ה"פלא השמיני של תבל" שהוא הריבית דריבית (אלברט איינשטיין), ואיך ללמוד לתת לכסף לעבוד בשבילי בזמן שאני ישן.
חייב לציין כשהייתי בן 18 לא היו קרנות סל נגישות כמו שיש היום, או מכשירים פיננסיים יעילים עם דמי ניהול זולים, זה לא היה גלוי ונגיש כמו שזה היה היום, והמינימום לפתיחת תיק היו 20,000 שלא היו זמינים לי בגיל 18. כמובן שזה לא תירוץ, עדיין הייתי צריך לפעול, אבל כולנו חכמים בדיעבד אז אני בוחר לסלוח לעצמי ולדעת שהעיקר שאני עושה מאמצים היום.
חזרה ל-2021
אז עכשיו אתם מקבלים קצת רקע, עם כל החינוך המעולה שקיבלתי (וברוך ה' באמת קיבלתי חינוך טוב וערכים מהבית, לימדו אותי התנהלות כלכלית בריאה וראיית עולם מאוזנת), הגעתי לאותו יום בשיחה עם החבר והרבה רצון להשקיע. הפחדים הישנים היו שם, רק למזלי אותו חבר הוא עקשן הרבה יותר מכל פחד. "מה אתה רוצה סתירה? אתה חייב לעשות את זה! קדימה אחי, לך על זה." אותו חבר הגדיל לעשות, פתח איתי ביחד את כל החשבונות שצריך, וחבר נוסף אמר לי "תקשיב כדאי לך מאוד לפתוח קרן השתלמות, כך וכך, יש על זה הטבות והכסף שנחסך פטור ממס". אני אסיר תודה על זה שהקשבתי, ועשיתי את הפעולות.
השאלה שעדיין נותרה באוויר
"איך להתחיל?" שאלתי, מבולבל מעט כי ידעתי שאני צריך לנהל עסק של שליחויות, להיות אחראי על חלוקה, קשר עם לקוחות וניהול תזרים. אבל לא ידעתי מאיפה אני מביא עוד כמה אלפי שקלים בשביל להשקיע בכל הקופות.
"תתחיל מסכום קטן. 400 ש"ח בחודש, משהו שאתה יכול להתחייב". וכך היה! את הפנסיה התחלתי מ-400 ש"ח בחודש, זה היה המכשיר הפיננסי הראשון שהתחלתי להשקיע בו. גם כי עצמאי חייב על פי חוק, וגם כי זאת הייתה דרך מדהימה בשבילי להתחיל ולחסוך, וחשוב מזה – להשקיע.
בהמשך, הגדלתי את הוראת הקבע ל-600 ש"ח, אחרי זה 800 ש"ח, 1000 ש"ח, 1200 ש"ח ועוד. כל פעם שעשיתי עלייה, ראיתי שאני מצליח לאזן את התקציב החודשי, לוותר על מותרות ולנהל את הכספים טוב יותר.
להפוך את זה להרגל חיובי
השתמשתי בעיקרון שלמדתי "Pay Yourself First" (ללמוד ולא להשתמש, זה לא באמת ללמוד, אז הייתי חייב להיות פרקטי: השתמשתי בעיקרון שלמדתי). מה הכוונה? עשירים, קודם כל משלמים לעצמם, ורק אחרי זה שכר דירה, הוצאות, חשבונות, אוכל וכו'. עניים, או מעמד הביניים, קודם כל משלמים שכירות, הוצאות, מותרות, פינוקים על החודש הקשה שהיה ורק אז אם נשאר (ובדרך כלל לא נשאר כלום) מעבירים לחסכונות או השקעות. החלטתי שגם אם עוד אין לי את הכספים כעשיר, עדיין בראש אתנהג כעשיר. ביום הראשון שבו אני מקבל שכר, לפני הכל, הגדרתי שיוצאת הוראת קבע לפנסיה. בהמשך, באותו יום הגדרתי גם שתצא הוראת הקבע לקרן ההשתלמות וגמל להשקעה. לאט לאט אבל בביטחה, התחלתי מסכומים קטנים ועליתי ליותר, כל פעם קצת. מה שהיה מיוחד זה, שהפכתי את זה להרגל חיובי. במקום להיות בחרדה של "מה אעשה איפה הלך הכסף", חינכתי את עצמי לבחור לשמוח ולחכות ליום של המשכורת, כי אני יודע שהכסף שאני מוותר היום הולך בשביל האני העתידי שלי והעתיד של המשפחה שלי. כל שקל שאני מצליח לחסוך היום, הוא "חייל" בצבא של המחר בשביל עתיד טוב יותר. ידעתי שבזמן שאני "מהדק את החגורה" ובוחר להגיד "לא" לבילויים, פינוקים, הוצאות ולא מפזר כסף סתם, אני בונה את התשתית הפיננסית שתמיד חלמתי עליה.
הגשמת החלום בגיל 30
תחשבו שאם להפריש לפנסיה, קרן השתלמות וגמל להשקעה, מכשירים שיכולים להיות יחסית סולידיים, היה מפחיד בטירוף בשבילי, איך הייתי מגיב לנושא של "תיק השקעות"? זוכרים את המושג הזה שהזכרתי כאן בתחילת הדרך? יאפ, That's the one.
ראיתי הטבה של מיטב לפתיחת תיק השקעות עם דמי ניהול נמוכים, החל מ-5,000 ש"ח בלבד, וסופסוף אזרתי את האומץ. הסתכלתי עמוק פנימה לתוך הנפש, ובתמונה המנטלית ראיתי את עצמי בן 18, חולם על תיק השקעות. "סליחה על ההמתנה חבר", אמרתי לעצמי בן ה-18, ולחצתי על הכפתור "שליחה" ופתחתי סופסוף את תיק ההשקעות. היום, זה מכשיר פיננסי שאני עוד לומד להכיר, אבל יודע שבזכות אותו חבר טוב הצלחתי להתגבר על הפחד הראשוני. אל תחשבו שאני גיבור מידי דרך אגב, גם לגבי תיק ההשקעות התייעצתי אינסוף עם מומחים לפני שפתחתי, אבל אחרי שעשיתי את זה, הרגשתי חוסן מנטלי אמיתי כי התגברתי על מכשול פנימי עמוק, וחשוב מכך- הגשתי חלום.
גילוי נאות: התוכן בפוסט זה מבוסס על הניסיון והמסע האישי שלי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה פיננסית או תחליף לייעוץ מקצועי המותאם אישית לצרכים שלכם.
רוצים לבנות את החוסן שלכם ביחד איתי?
לקבלת ליווי אונליין מותאם אישית:
שלכם,
מארק Beyond Wording, Olympus
